תנאים הכרחיים לקיומה של מדינה

חמשת התנאים לקיומה של מדינה ריבונית

1. שטח (טריטוריה) – שטח מדינה כולל את הגבולות המוגדרים שלה, ובתוכם: האדמה, המרחב האווירי, התחום התת-קרקעי והמים הטריטוריאליים (כולל הימים, הנהרות והמים). שטח זה מוגדר ע"י המדינה ומסומן לרוב במפות בינלאומיות.

2. אוכלוסייה – אנשים המתגוררים בשטח המדינה. המדינה קובעת את התנאים לקבלת אזרחות.

תושב ארעי – תושב של מדינה אחת המתגורר או מתייר במדינה אחרת. במידה ומדובר בתייר אז הוא מחזיק באשרת תייר לזמן קצור, במידה ומדובר באדם שהגיע למדינה לצורך עבודה – הוא מחזיק באישור עבודה זמני. בתום אישור העבודה עליו לעזוב את המדינה.

תושב קבוע – תושב של מדינה אחת המתגורר באופן קבוע במדינה אחרת. מסיבות שונות אותו אדם לא ביקש או קיבל אזרחות במדינה בה הוא חי, אך הוא מתגורר בה באופן קבוע באישור חוקי. המדינה מחויבת לתושב קבוע רק באופן חלקי, ואינה מחויבת לפעול לביטחונו ולסיוע לו במקרים שהוא שוהה מחוץ למדינה. זאת בניגוד לאזרח, שמקבל זכויות פוליטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר, והמדינה מחויבת לו בשטחי המדינה ומחוצה לה.

אזרח – מעמד חוקי של אדם העונה לתנאים המסוימים של המדינה לקבלת אזרחות. ממעמד חוקי זה נובעות זכויות וחובות כמו הצבעה בבחירות למוסדות הממשל, זכות כניסה למדינה, זכויות סוציאליות והזכות לחופש העיסוק. התנאים לקבלת אזרחות משתנים ממדינה למדינה.

3. שלטון – גוף מוסדי, המנהל ומסדיר את ענייני המדינה. לשלטון הסמכות הבלעדית להפעיל כוח על אוכלוסייה שנמצאת בשטח המדינה.

4. ריבונות – יכולתו של השלטון לנהל את ענייני הפנים והחוץ כרצונו, ללא התערבות של גורמים חיצוניים או כפיפות אליהם.

5. הכרה בינלאומית – הכרה בריבונותה של המדינה ע"י מדינות בעולם וע"י גופים בינלאומיים רשמיים, נותנת למדינה מעמד משפטי בעל זכויות וחובות במשפט הבינלאומי. הכרה זו באה לידי ביטוי בכיבוד גבולות המדינה ע"י אחרים, בחברות באו"ם, בייצוג במוסדות בינלאומיים ובקשרים דיפלומטיים וכלכליים אחרים (קיים ויכוח האם הגדרה בינ"ל היא הכרחית).