סריקה היסטורית
בשנת תרנ"ז, 1897, נחתם הקונגרס הציוני הראשון בבזל. בנימין זאב הרצל כותב יומנו:
"אם אמצה את קונגרס בזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה : בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת בקול היום, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם".
חלומו של הרצל אכן התממש. חמישים שנה בדיוק לאחר מכן, ארגון האו"ם אישר הקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל בי"ז כסלו תש"ח, 29.11.1947.
לאחר הקונגרס בבאזל, החלה לפעול התנועה הציונית. אולם עוד לפני פעילותה של התנועה הציונית, החלו עליות לארץ ישראל. העליות הראשונות היו כבר במאה ה-18 – עליית החסידים ועליית תלמידי הגאון מווילנה. אולם העלייה הגדולה יותר הייתה בשנת תרמ"ב, 1882 – "העלייה הראשונה". לאחר הקונגרס הציוני, החלה התנועה הציונית להקים מוסדות שמטרתן הייתה אחת – "הקמת בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל עפ"י משפט הכלל".
בשנת תרס"ד, 1904, החלה העלייה השנייה שאורגנה ע"י התנועה הציונית. העלייה השנייה נמשכה עד שנת תרע"ד, 1914, אז החלה מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1919 הסתיימה מלחמת העולם הראשונה2, ובריטניה קיבלה מ"חבר הלאומים" (ארגון הדומה לאו"ם) את השליטה ("המנדט") על ארץ ישראל. החל מתום המלחמה ועד לשנת 1948, בריטניה שלטה בארץ ישראל, ובמהלך הזמן הזה התרחשו אירועים רבים בארץ ובעולם: אל ארץ ישראל מגיעות שלוש עליות גדולות של יהודים – עלייה שלישית (1919-1924), עלייה רביעית (1924-1928) ועלייה חמישית (1933-1939) ולאחר מכן עלייה בלתי חוקית (העפלה). ביישוב היהודי בארץ נערכות פרעות ע"י הערבים ב-1921 (מאורעות תרפ"א), ב- 1929 (מאורעות תרפ"ט) וב-1936 (מאורעות תרצ"ו).
בשנת 1917, עוד לפני שהבריטים קיבלו את המנדט על א"י, הם גילו תמיכה ביהודים, בהתאם ל"הצהרת בלפור", אותה ניסחו. לפי הצהרה זו, ממשלת בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בא"י, ולמעשה תכיר בקשר בין היהודים לבין ארץ ישראל.
בשנת 1939 הוציאה בריטניה את "הספר הלבן השלישי", המצביע על נסיגה מוחלטת מצידה, באשר להתחייבותה כלפי היהודים. מיד לאחר מכן, ובלי קשר, נפתחה מלחמת העולם השנייה במסגרתה נלחמה בריטניה בגרמניה הנאצית מאבק קשה וארוך. בסיומה של המלחמה, דרשה הנהגת היישוב היהודי מבריטניה את הקמת המדינה היהודית, אולם זו סירבה לוותר על שליטתה בארץ ישראל. היות שכך, במשך שלוש שנים נאבק היישוב היהודי בבריטים באמצעות הארגונים הלוחמים שלו, כמו גם באמצעות עלייה יהודית והתיישבות בארץ.
ב-29 בנובמבר 1947 מקבלת עצרת האו"ם החלטה לאשרר הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בארץ ישראל, ומפרסמת את "תכנית החלוקה" בין היהודים (60%) לערבים (40%). מכאן מתחילה מלחמת העצמאות – השלב הראשון בהתהוות המדינה. חצי שנה לאחר מכן, תוך כדי הקרבות העזים, מכריזה מדינת ישראל על הקמתה. דוד בן גוריון, שהיה ראש הסוכנות היהודית וראש היישוב היהודי בארץ ישראל, מכריז על הקמת המדינה ומקריא את "הכרזת העצמאות".
תכנית החלוקה - החלטה 181
בי"ז בכסלו תש"ח, 29.11.1947, התכנסה עצרת האו"ם3 וקיבלה את החלטת החלוקה (החלטה 181). החלטה זו אימצה את תכנית החלוקה שבה נכתב על סיום המנדט הבריטי בארץ-ישראל וחלוקת הארץ לשתי מדינות. בהחלטת החלוקה יש מספר סעיפים מרכזיים.
סעיף א' – מתייחס לתאריך סיום המנדט, לנסיגת הצבא הבריטי משטחי הארץ ולהקמת שתי מדינות לאום עצמאיות: מדינת לאום יהודית ומדינת לאום ערבית.
סעיף ב' – מצביע על הצעדים שינקטו בארץ-ישראל עד למסירת השלטון באופן מלא להנהגת שני הצדדים (הנהגת היישוב היהודי והנהגת הערבים) בשתי מדינות הלאום הנפרדות. השלטון יימסר בהדרגה ובליווי של הבריטים ושל וועדה שתקום מטעם האו"ם, שמטרתה לפקח ולהדריך את ההנהגות במדינות החדשות שעומדות לקום. בסעיף זה מדובר על שורה של צעדים שההנהגה הזמנית בכל מדינה מחויבת לבצע:
- בחירות דמוקרטיותלפרלמנט.
- הפרלמנט הנבחר יכונן חוקה דמוקרטית.
- תוקם ועדה כלכלית משותפת לשתי המדינות במטרה להקים איחוד כלכלי.
סעיף ג' – הממשלה הזמנית של המדינות תמסור הצהרה לאו"ם שתכלול מספר סעיפים:
- התנאים בהצהרה ייחשבו כחוקי יסוד של המדינה שלא ניתן לסתור אותם.
- בשתי המדינות יישמר חופש הדת והמקומות הקדושים לכל הדתות.
- הזכות לחירותוהזכות לשוויון של כל האנשים במדינות ימומשו ללא אפליה.
- הזכות לחינוךבשפת המיעוט (ערבית או עברית) תינתן לכל קבוצת מיעוט בשתי המדינות (למיעוט היהודי בשטח המדינה הערבית ולמיעוט הערבי בשטח המדינה היהודית).
סעיף ד' – סעיף זה מדבר על כוונת האו"ם להבטיח שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות הנפרדות, היהודית והערבית. שיתוף זה יתבטא באיחוד כלכלי והקמת מועצה כלכלית משותפת לשתי המדינות.
מדוע לא התממשה תכנית החלוקה
כאשר עמדו הבריטים לעזוב את הארץ, קיבלה הנהגת היישוב החלטה להכריז על הקמת המדינה.
הדמיון והשוני בין החלטת האו"ם למגילת העצמאות
| החלטת החלוקה | מגילת העצמאות |
הגדרה | החלטת עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. החלטה להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית, מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההנהגה היהודית קיבלה את התכנית. ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות איבה/מלחמה (השלב הראשון של מלחמת העצמאות) | מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם (=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל), הוכרזה בה' באייר תש"ח / 14 במאי 1948, בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות. כוללת שלושה חלקים: חלק היסטורי (לגיטימציה), חלק מעשי/ביצועי/אופרטיבי, חלק הצהרתי (אופי המדינה/ עקרונות, פניה לגורמים שונים). |
הדומה | – בא"י תקום מדינת לאום יהודית
– "בחירות לאסיפה מכוננת…", כתיבת חוקה – המדינה תהיה מדינה דמוקרטית ותעניק זכויות ללא הבדל דת גזע ומין – הכרה בזכות המיעוט לחינוך, שפה ועוד – שמירת המקומות הקדושים | – "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"י היא מדינת ישראל" – "בהתאם לחוקה שתיקבע ע"י האסיפה המכוננת הנבחרת" – תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין".
– תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות… – תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות. |
השונה | – הכרה בזכות הערבים למדינת לאום בא"י. – פירוט הגבולות של שתי המדינות
– איחוד כלכלי בין שתי המדינות
– ירושלים בשלטון בינלאומי | – אין הכרה כזו.
– הגבולות לא מוזכרים בהכרזת העצמאות. בפועל המדינה קמה על שטח גדול יותר ממה שהוקצה לה בהחלטת האו"ם. – מוזכר במגילת העצמאות אך לא נעשה משהו ממשי בנושא זה. – אין הכרה בכך |
חלקי המגילה
החלק הראשון: החלק ההיסטורי
בחלק הראשון של המגילה, החלק ההיסטורי, בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, מפרט בסעיפיה השונים את הסיבה ההיסטורית להקמתה. הדברים כתובים בסדר כרונולוגי (רצף זמנים), שנועד, למעשה, לספק תשובות לאומות העולם, באשר לשאלות שהן שואלות, כביכול, אודות הצידוקים להקמת מדינה יהודית.
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
הצדקה היסטורית– הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל בזמן התנ"ך.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
הצדקה היסטורית – עם ישראל הוגלה בכוח מא"י והמשיך לשמור לה אמונים.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה, חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
הצדקה היסטורית – יהודי הגולה רצו כל העת לעלות ארצה, ובדורות האחרונים עלו אליה חלוצים והפריחו אותה למרות הקשיים.
בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית, תיאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
הצדקה היסטורית – הכינוס של הקונגרס הציוני בשנת 1897 מוכיח כי עם ישראל כולו מאוחד בדרישה שלו לעלות לא"י.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
הצדקה בינלאומית – ההוכחה הבינלאומית הראשונה, לזכותנו על הארץ, היא הצהרת בלפור, אשר הכירה בקשר בין א"י לעם ישראל ואושרה בכתב המנדט של חבר הלאומים.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי, מחוסר המולדת והעצמאות, על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
הצדקה היסטורית – היעדר מדינה לעם היהודי מוביל לשואה האיומה באירופה, כפי שמוכיחה ההיסטוריה.
שארית הפליטה, שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה, ויהודי ארצות אחרות, לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
הצדקה היסטורית– למרות הקשיים הרבים והסכנות הכרוכות בכך, העפילו היהודים ארצה, בשל הזיקה ההיסטורית שלהם אליה.
במלחמת העולם השנייה, תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום, נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
הצדקה היסטורית – עם ישראל תרם לניצחון על הנאצים, על כן הוא ראוי למדינה לאומית משלו.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה, המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות, בזכות העם היהודי להקים את מדינתו, אינה ניתנת להפקעה.
= הצדקה בינלאומית– האו"ם הכיר בזכותו של העם היהודי להקמת מדינה בא"י, בעצרת האו"ם שהתקיימה ב-29.11.1947
לפיכך נתכנסנו אנו, חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
הצדקה טבעית– לעם ישראל יש זכות, כמו לשאר העמים, להקים מדינת לאום עבורו
הצדקות היסטוריות | הצדקות בינלאומיות-משפטיות | הצדקה טבעית-אוניברסלית |
1. "בה הוא קם, התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך". 2. "במהלך הגלות, העם המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל". 3. "נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים, שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס". 4. "השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות, על ידי מדינה יהודית". 5. "השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה, הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו"ם". | 1. הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הנובעת מתמיכה / הכרה בינלאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל. 2. החלטות רשמיות של מדינות ושל גופים בינלאומיים, דוגמת: הצהרת בלפור, כתב המנדט והחלטת האו"ם על החלוקה (החלטה 181).
| 1. הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הנובעת מהזכות הטבעית-אוניברסאלית של כל עם להגדרה עצמית. |
החלק השני: החלק המעשי
בחלק השני של המגילה, "החלק המעשי" היא עוסקת בשמה של המדינה, באופן ההתנהלות בה – מבחינת המשטר הדמוקרטי בה, רשויות השלטון וכינון חוקה.
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה, בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האסיפה המכוננת הנבחרת ולא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948, תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית אשר תיקרא בשם "ישראל".
ישראל תהיה מדינה דמוקרטית – נכתב במגילה כי תיכתב חוקה (הגבלת השלטון) ויוקמו שלטונות נבחרים (שלטון העם), תפעל מועצת העם (רשות מחוקקת) ותהיה לה מנהלת העם – ממשלה זמנית (רשות מבצעת – הפרדת רשויות).
החלק השלישי: החלק ההצהרתי
בחלק השלישי של המגילה, "החלק ההצהרתי" – מצהירה המגילה בפירוט כיצד יונהג המשטר הדמוקרטי בישראל לצד התפיסה שישראל היא מדינת לאום יהודית.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהא נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
= ייתכן והפסקה הזו היא החשובה מכל המגילה, מבחינת התפיסה כיצד תיראה מדינת ישראל החדשה: מדינה יהודית – א. מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית; ב. תפעל לאור חזונם של נביאי ישראל.
מעמד המיעוטים – כלומר: דמוקרטיה – א. תשקוד על פיתוח הארץ לכלל התושבים – כולל הלא-יהודים; ב. תקיים שוויון זכויות; ג. תשמור על המקומות הקדושים.
מדינה דמוקרטית – מדינת ישראל א. תפעל עפ"י החירות; ב. תעניק שוויון זכויות; ג. תשמור על המקומות הקדושים (פלורליזם, חופש דת).
החלק הרביעי: פניות אל העולם
החלק הרביעי של המגילה, הוא החלק בו פונה המגילה למדינות, ארגונים, קבוצות ואוכלוסייה – כל זאת במטרה להביא לשיתוף פעולה פורה ונכון.
מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות, בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947, ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
פנייה לאו"ם – ישראל קוראת לאו"ם לסייע בהקמת המדינה בתוך משפחות העמים.
אנו קוראים, גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים, לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
פנייה לערבים תושבי ישראל – ישראל קוראת לערבים תושבי המדינה ליטול חלק בבניית המדינה על בסיס אזרחות שווה.
מעמד המיעוטים – אזרחות שווה לאזרחים הלא-יהודים, ייצוגיות בכל מוסדות השלטון.
16 אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום את חלקה במאמץ המשותף לקדמת המזרח התיכון כולו.
פנייה למדינות הערביות השכנות לשלום – ישראל מעוניינת בשכנות טובה וקוראת למדינות השכנות לשתף פעולה עמה, ושיחד יקדמו את המזרח התיכון.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה, על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
פנייה ליהודים בתפוצות לסייע בעלייה ובבניית הארץ ולעמוד לימין המדינה החדשה בתקופת המלחמה.
מתוך ביטחון בצור ישראל, הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.
מדינה יהודית לפי מגילת העצמאות | מדינה דמוקרטית לפי מגילת העצמאות | פניות שונות במגילת העצמאות |
מדינת ישראל תפעל לאור חזונם של נביאי ישראל. | הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים / קיום בחירות/ כינון חוקה. | פנייה לאו"ם – ישראל קוראת לאו"ם לסייע בהקמת המדינה בתוך משפחת העמים. |
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל – היא מדינת ישראל". | הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין/ בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות. | פנייה לערבים תושבי ישראל – ישראל קוראת לערביי א"י ליטול חלק בבניין הארץ. |
מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. | בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם. | פנייה למדינות ערביות שכנות – ישראל מעוניינת בשכנות טובה וקוראת למדינות השכנות לשת"פ עמה לקידום המזה"ת. |
קריאה לעם ישראל להתלכד סביב המדינה. | בקריאה לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה. | פנייה ליהודי התפוצות – לסייע בעלייה ובבניית הארץ ולעמוד לימין המדינה החדשה. |
| בהבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה. |
|
| שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. |
|
| פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. |
|
מעמד מגילת העצמאות
המלל שכתוב בהכרזת העצמאות הוא למעשה החזון של מדינת ישראל. למגילה אין מעמד משפטי מחייב אבל בית המשפט הסתמך לא פעם על המגילה כעל מקור לפרשנות החוקים. לכן למרות שאין לה מעמד מחייב, עדיין רואים בה מסמך שניתן להיסמך עליו לפרשנות חוקים.
הכרזת העצמאות היא החזון של ישראל ויש עליה הסכמה רחבה בקרב אזרחי המדינה. אין למגילת העצמאות תוקף חוקי או מעמד משפטי מחייב, אבל בית המשפט קבע, עם השנים, שהמגילה היא הבסיס לפסיקה ולפרשנות השופטים במקרה שאין חוק מפורש [לקונה]. עם השנים התחזק מעמדה המשפטי כאשר הוכנס בחוקי היסוד תיקון שקובע שהמגילה תהיה "הרוח" לחקיקת חוק.
הביאו שתי הצדקות להקמת מדינת ישראל, עפ"י מגילת העצמאות. הצדקה אחת בינלאומית והצדקה אחת היסטורית.
הציגו שתי דוגמות מהכרזת העצמאות, המבטאות את הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות.
הציגו את מעמד המיעוטים במדינת ישראל, על-פי הכרזת העצמאות.
ממשלת ישראל החליטה לפעול כדי למנוע את ההתייבשות של ים המלח, שהוא אתר טבע ותיירות ייחודי בעולם. אחת התכניות שיזמה הממשלה להשגת יעד זה גובשה יחד עם מדינת ירדן, מפני שהגבול בינה לבין מדינת ישראל עובר לאורך ים המלח. לפי התכנית יועברו מים, באמצעות צינור, מים סוף לים המלח.
חברי כנסת הפועלים למען הגנת הסביבה דורשים שהממשלה תביא את התכנית לדיון בוועדה של הכנסת, כדי שבוועדה יוצגו חלופות לתכנית המוצעת. לטענתם של חברי הכנסת יישום התכנית עלול לגרום לפגיעה באופיו של ים המלח ובאוצרות הטבע שבו.
- ציינו והציגו את הפנייה בהכרזת העצמאות (מבין הפניות לגורמים שונים), שממשלת ישראל מממשת בפעולותיה בנוגע לים המלח.
- צטטו מן הקטע משפט (או מספר משפטים) ממנו למדתם כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטם.
הציגו שני ביטויים בהכרזת העצמאות להיותה של מדינת ישראל דמוקרטית.
הציגו שני ביטויים בהכרזת העצמאות להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית.
ממשלת ישראל החליטה להקצות לרשויות הערביות בישראל מאות מיליוני שקלים במסגרת תכנית כלכלית חדשה. התקציבים יופנו לתכנון מוניציפאלי של אזורי תעשייה, להרחבת אפשרויות התעסוקה ולעידוד יזמות עסקית בענף התיירות. כסף יוקצה גם לשיפור תשתיות התחבורה ולהוספת קווי תחבורה ציבורית ליישובים אלה. כל אלו במטרה להגדיל ולהרחיב את היקף הפעילות הכלכלית של כלל תושבי המדינה.
- ציינו והציגו את החלק בהכרזת העצמאות שתוכנו בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה.
- צטטו משפט (או מספר משפטים) ממנו למדתם כיצד תוכנו של חלק זה בהכרזה בא לידי ביטוי בקטע.
- הסבירו כיצד חלק זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטם.
בשנה האחרונה משרד החוץ החל לפתח קשרים חדשים עם מדינות שעד לא מזמן נחשבו למדינות עוינות לישראל, כמו צ'אד באפריקה. אפילו מדינות מוסלמיות באזור, כמו ערב הסעודית ותוניס נכנסו לרשימת משרד החוץ בהתחזקות היחסים.
ראש הממשלה ושר החוץ נשא נאום בו הסביר כי מדינת ישראל מחויבת לקידום המזרח התיכון וליצירת קשרים עם מדינות כמו סעודיה והנסיכויות האמיריות במפרץ הפרסי והוא מאמין כי עם הזמן יתחיל שיתוף פעולה קרוב והדוק עוד יותר.
- ציינו והציגו את סוג הפנייה במגילת העצמאות אותה מממש ראש הממשלה ושר החוץ.
- צטטו משפט (או מספר משפטים) ממנו למדתם כיצד סוג פנייה זה בא לידי ביטוי בקטע.
- הסבירו כיצד סוג פנייה זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטם.
חשיבה יצירתית
דמיינו שאתם חברים בוועדה שניסחה את מגילת העצמאות במאי 1948. אחד מחברי הוועדה מציע למחוק את כל הפירוט ההיסטורי שמופיע בתחילת המגילה (הקשר התנ"כי, הגלות, הציונות והשואה) ולעבור מיד לחלק המעשי: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".
הטיעון נגד: הסבירו מדוע לדעתכם הפירוט ההיסטורי הוא קריטי דווקא עבור אומות העולם, ולא רק עבור העם היהודי. בתשובתכם התייחסו למושג "זכות טבעית והיסטורית".
הקונפליקט: המגילה נמנעת מלהשתמש במפורש במילה "אלוהים" ובמקום זאת משתמשת בביטוי "צור ישראל". כיצד ביטוי זה פתר את המחלוקת בין חברי הוועדה הדתיים לחילוניים?
יצירה: לו הייתם צריכים להוסיף משפט אחד למגילה שמתייחס לעתיד המדינה ב-100 השנים הבאות, מה הייתם כותבים כדי לשמור על האיזון בין מדינה "יהודית" למדינה "דמוקרטית"?
המגילה היא המסמך היחיד בישראל שמתפקד כמעט כמו חוקה, למרות שהיא אינה חוק. מה לדעתך הכוח הכי גדול שלה במציאות של ימינו?
במגילת העצמאות מופיע המשפט: "זכות זו היא זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית."
בהתבסס על המאמר, בחרו שני אירועים היסטוריים מתוך הרשימה הבאה והסבירו כיצד כל אחד מהם מהווה "שלב בדרך" למימוש אותה "זכות טבעית" המוזכרת במגילה:
הקונגרס הציוני הראשון בבזל (1897).
הצהרת בלפור (1917).
החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר (1947).
המגילה מחולקת לחלק היסטורי, חלק אופרטיבי (מעשי) וחלק הצהרתי. מדוע היה חשוב למחברי המגילה לפרט את כל ההיסטוריה של העם היהודי (מהתנ"ך ועד השואה) לפני ההכרזה המעשית על הקמת המדינה?
חומרי בינה מלאכותית
החומרים אינם עברו בקרה מדוקדקת, ויש לבחון אותם לפני השימוש בהם